אעבור עכשיו לחלק השני, זה המתייחס לחברה:

בפן החברתי יש שתי מגמות חשובות מאוד: המגמה הישנה האומרת שאנו רוצים שהבוגרים יוכלו למצוא עבודה מספקת. זאת אומרת, שימצאו את מקומם בעולם העבודה, במקום שמרוויחים בו כסף; שירוויחו  את לחמם ויוכלו לפרנס את משפחתם; שלא ירעבו ושלא יהוו נטל על החברה. אנו שואפים גם שהעבודה הזאת תיתן להם סיפוק; שלא ישנאו את עבודתם ושלא יעשוה מתוך כעס, אי-רצון או חוסר סיפוק.

והמגמה השנייה שעל פיה אנו רוצים שהבוגרים יהיו לומדים לאורך החיים Life-long learners,שיהיה להם נוח ללמוד כל חייהם.

אם נסכים שאלה מגמות שכולנו באמת רוצים לראות אצל בוגרי בית ספר, עלינו לשאול האם בתי ספר דמוקרטיים מהווים סביבה שמאפשרת מימוש מגמות אלה? הערכה צריכה להיות סביב השאלות החשובות לעתיד האדם-בוגר בית הספר. הערכה צריכה להיות בבית הספר, סביב המגמות של הבוגרים כמבוגרים! ולא להתמקד במגמות צדדיות שאין להן שום קשר לתפקוד הבוגר כמבוגר בחברה.

דבר אחד ברור: כל ההערכות שאנו רגילים להם, חסרות כל ערך בשאלה חשובה זו.  למשל – ולא אאריך בדיבור על כך –  בתי ספר נמדדים על פי הציונים שמקבלים התלמידים בבחינות, (בחינות בגרות בארץ), בארצות הברית, ובארצות אחרות, יש בחינות סטנדרטיות לכל המדינה, ומעריכים את בית הספר לפי רמת הציונים בבחינות אלה... נחמד מאוד אבל למה זה קשור? אין אף שמץ של הוכחה, אין אף מאמר אחד שנכתב אי פעם, או מחקר אחד שנעשה אי פעם, שמראים קשר כלשהו בין ציונים בבית הספר לבין הצלחת התלמידים כמבוגרים בפרמטרים שדיברנו עליהם. אין אף מחקר שמראה זאת, להיפך, יש מחקרים מאוד מעניינים שמראים שאין שום קשר.

אעבור עכשיו לחלק השני, זה המתייחס לחברה:

בפן החברתי יש שתי מגמות חשובות מאוד: המגמה הישנה האומרת שאנו רוצים שהבוגרים יוכלו למצוא עבודה מספקת. זאת אומרת, שימצאו את מקומם בעולם העבודה, במקום שמרוויחים בו כסף; שירוויחו  את לחמם ויוכלו לפרנס את משפחתם; שלא ירעבו ושלא יהוו נטל על החברה. אנו שואפים גם שהעבודה הזאת תיתן להם סיפוק; שלא ישנאו את עבודתם ושלא יעשוה מתוך כעס, אי-רצון או חוסר סיפוק.

והמגמה השנייה שעל פיה אנו רוצים שהבוגרים יהיו לומדים לאורך החיים Life-long learners,שיהיה להם נוח ללמוד כל חייהם.

אם נסכים שאלה מגמות שכולנו באמת רוצים לראות אצל בוגרי בית ספר, עלינו לשאול האם בתי ספר דמוקרטיים מהווים סביבה שמאפשרת מימוש מגמות אלה? הערכה צריכה להיות סביב השאלות החשובות לעתיד האדם-בוגר בית הספר. הערכה צריכה להיות בבית הספר, סביב המגמות של הבוגרים כמבוגרים! ולא להתמקד במגמות צדדיות שאין להן שום קשר לתפקוד הבוגר כמבוגר בחברה.

דבר אחד ברור: כל ההערכות שאנו רגילים להם, חסרות כל ערך בשאלה חשובה זו.  למשל – ולא אאריך בדיבור על כך –  בתי ספר נמדדים על פי הציונים שמקבלים התלמידים בבחינות, (בחינות בגרות בארץ), בארצות הברית, ובארצות אחרות, יש בחינות סטנדרטיות לכל המדינה, ומעריכים את בית הספר לפי רמת הציונים בבחינות אלה... נחמד מאוד אבל למה זה קשור? אין אף שמץ של הוכחה, אין אף מאמר אחד שנכתב אי פעם, או מחקר אחד שנעשה אי פעם, שמראים קשר כלשהו בין ציונים בבית הספר לבין הצלחת התלמידים כמבוגרים בפרמטרים שדיברנו עליהם. אין אף מחקר שמראה זאת, להיפך, יש מחקרים מאוד מעניינים שמראים שאין שום קשר.